אל חוסימה - AL HOCEIMA
מוקד המשיכה העיקרי של העיר הוא,חוף הים והנמל מומלץ להשכים קום ולקבל פניהם של דייגי ה"לאמפרו" שחוזרים עם שללם,בגלל מנורו
ת האצטילן שבעזרתן הם דגים הם נקראים בשם זה,כפירוש לשם "לאמפה" (מנורה)אתר מרתק נוסף הוא,האי הקטן "פנון דה אל חוסימה" אשר הבעלות עליו ניתנת למשא ומתן,בין מרוקו לספרד,עד המאה השביעית. אפשר להשכיר סירת דיג ולשוט בנמל אל חוסימה. חוף הים המומלץ הוא "פלאג' אל ג'אמיל" ממזרח,הוא סמוך למועדון הים התיכון (קלאב מדיטראנה) המפורסם
טנג'יר - רקע
עיר נמל השוכת בקודקוד הצפון מערבי של מרוקו,לפתח מיצר הג'יברלטר המרחק מיבשת אירופה למרוקו, הצד הצר ביותר במיצר הוא 14.2 ק"מ משנת 1923 עד 1956 היתה טנג'יר עיר בנילאומיתעצמאית תחת שלטון נייטרלי ובעלת מעמד של עיר בינלאומית עם חוקים והנהלה משלה. 400.000 תושבים הקצבה היא גרעינה הקדום של העיר אשר נבנתה בנקודה הגבוהה ביותרבעיר,החולשת אל  הים. פרנסתה : מסחר, תיירות ,דייג ומלאכות מסורתיות,עיבוד עץ ומוצרי עור.כיכר צרפת היא מרכז הענינים של העיר ובית הקפה "פריז" שימש בעבר מוקד משיכה למרגלים וסוכניהם
תטוואן
תחת פיקודו של השליט הצבאי מגרנדה,נבנתה העיר מחדש והוקפה חומה. המהגרים האנדלוסים המשיכו לנהור אליה עד המאה ה-17.תחת שלטונו של מולאי איסמעיל,העיר שיגשגה ומיקומו של הנמל בפתח ואדי מארטיל,עשה אותה לעיר מסחר חשובה.במאה ה-19 כבשה ספרד שטחים וסיפחה אותם.ב-1859 נכבשה סאוטה וב-1860 נכבשה גם תטוואן.ב-1912 נחתם הסכם צרפת ספרד מרוקו,לפיו תוכר שליטת ספרד באיזור הריף, עקב זאת 1913 נבחרה תטוואן להיות עיר הבירה של המחוז שבה שלטו. בה יישבו הנציב הספרדי ונציגות הח'ליפה (המשנה לשולטן) 1956 כאשר קיבלה מרוקו את עצמאותה,שבה תטוואן לידי השלטון המרוקני,אך גם היום היחס עם השלטון המרכזי מתוח.1984 תטוואן היתה מוקד ראשי להפגנות והתפרעויות.
באב אל רוואח': מהכיכר נכנסים למדינה דרך באב אל רוואח' שער הרוחות היישר לסימטת טרפין סיטמטה רחבה החוצה את  המדינה.סמוך לבאב עוקלא ובסמוך למיסגד הגדול,היה פעם איזור מגורים יוקרתי של המדינה,עם בתים היפים בעיר.
במדינה סימטאות לממכר עבודות יד מסורתיות.מאחורי הארמון סוק אלהוטס אחד השווקים התוססים והססגוניים,שמוכרים בו דגים,בשר וכלי חרס וקרמיקה גם יחד.

אתרים בתטוואן
כיכר מולאי אל - מהדי: נצאים בה הדואר המרכזי הבנקים,חזותה דומה לכל עיר אירופאית אך היא פולשת במקומות שאין חומה המפרידה, אל העיר העתיקה, "המדינה"
המדינה:המדינהשל תטוואן בעלת צביון של,רובע ערבי עתיק בקורדובה או בסיביליה, בתי מגורים משופעים בעיטורים,עבודות סטוקו,אריחי קרמיקה מזוגגים, לא נפגע צביונה ההיפך שופצו בתי הפאר שלה והותאמו לסגנון הכללי. נקודת המוצא הנוחה במדינה היא כיכר חסן ה - 2 שהיא על גבול,בין העיר העתיק לחדשה,בעבר היה לה אופי ספרדי מובהק,ניטעבה גן, נבנתה קונסולית ספרד.ב 1988 היא שופצה ועוצבה מחדש,היא רוצפה באריחים מעוטרים במוטיבים איסלמיים,הוצבו בה פנסי רחוב דמויי צריחי מיסגד, וארמון חדש נבנה במקום שבו היו הקונסוליה הספרדית וחלק, מארמון הישן של הח'ליפה.

 

שפשאוון - יהודים
היישוב היהודי קיים, כנראה מתחילת ייסודה של העיירה.לימים נבנה בה מלאח',שחיו בו 50 משפחות יהודים.הם עסקו במסחר בבדים,בתעשיית צמר ובייצור מרדעות.
בית הקברות היהודי בשפשוואן הוא הקדום ביותר בצפון מרוקו. הוא שוכן על שתי גבעות על אם הדרך,בין שפשוואן לפאס,כקילומטר אחד דרומית למדינה. המצבות אנתרומורפיות עשויות יחדה אחת,של אבן סיד מתומרת,בגווני, חום, אפור ולבן. בחלקה החדשה המצבות פשוטות יותר,על אף לא אחת מהן יש כתובת כלשהיא. מ-1920 החלה הגירה של יהודים משפשוואן לתטוואן טנג'יר וסאוטה.בשנות ה-50 עלו הנותרים לישראל. וב-1970 עזב אחרון היהודים את שפשוואן.


 
 
שפשאוון - הסטוריה בקצרה
נוסדה ב-1471 על-ידי, השריף "מולאי עלי אבן ראשיד".העיירה נבנתה סביב מבצר,שנועד לשמש בסיס סודי שממנו, יצאו להתקפה על הפורטוגלים שיישבו בסאוטה ובקצאר אל סעיר.לימים שימשה עיר מקלט,ליהודים ומוסלמים שברחו מאנדלוסיה וקטלוניה.גל שני של מהגרים הגיע אליה במאה ה-17.שפשוואן סמוכה ל "ג'אבל עלאם" שבו קבור הקדוש "מולאי עבד אל סאלאם איבן משיש",שהיה פטרונם של שיבטי "הג'באלי" והוא אף ייסד את "שושלת המסדרים הסופיים".החל מהמאה ה-16 היתה שפשאוון למרכז חשוב לעליה לרגל,הן להמונים והן,לקדושים ובעלי כוחות נסתרים.טופחה בעיר התיחסות "אנטי אירופאית" ושפשוואן היתה סגורהומסוגרת לנוצרים,בתוקף צו שהוצא עם הקמתה וזאת,עד שהגיעו אליה הספרדים בשנת
 
 
 

 

 
שימו לב ! אין להעתיק חומרים מאתר זה לשימוש מסחרי
כל הזכויות שמורות ל - fly4fun ©נערך בשנת 2009
www.000webhost.com