Casablanca
קזבלנקה
Casablanca
קזבלנקה
השפעה צרפתית
הנציב הצרפתי הראשון 1912-1923
הצרפתים נכנסים לעיר בעקבות הסכם פאס ב- 30 מרץ 1912. המרשל ליוטי הצרפתי מחליט לפתח את העיר לקדמה לעבר המאה ה-20 השפעות חיוביות ושליליות מהמהלך שלימים התברר כי עשה לקזבלנקה רק טוב. כעיר במדינה מוסלמית, הכניסה של הצרפתים הביאה תופעות שלא נראו קודם לכן. משקאות חריפים נראו יותר ויותר והמרוקאים הורגלו לשתות אלכוהול בניגוד לדת. כמו כן תרבות בתי הקפה הפריזאים צצו מכל עבר. והבעיה העיקרית היתה ה"זנות" שפרצה בעקבות הצורך של חיילי הרפובליקה. הרבה בתרבות הצרפתית קיימים עד היום. החופש בימי ראשון.
העיר הגדולה במרוקו
הסטוריה
1921 העיר היתה 12 אלף תושבים
במאה השמינית לפנה"ס העיר שימשה נמל סחר של הפניקים והרומים. ברברים מתיישבים בעיר כבר במאה השביעית לספירה. במאה ה-11 בעקבות כיבושי המורביטון, נמהלים ערבים עם הברברים באזור. הפורטוגזים מתישבים בה במאה ה-15 סביב מבצר צבאי לבן שנקרא בפיהם קאסה בראנקה. שהספרדים קראו לו קאסה בלאנקה. רעידת האדמה ליסבון (1755) הורסת את העיר והיא ננטשת. הצרפתים מטילים את חסותם על העיר 1912 ועד 1921 העיר גדלה מ12 אלף ל 110 אלף תושבים
העיר הגדולה במרוקו
קזבלנקה בקצרה
העיר הגדולה במרוקו
העיר הגדולה במרוקו משתרעת על שטח של 220 קמ"ר כשהמטרופולין שלה הכולל מעל 20.000 קמ"ר. עיר שמרכזת שני שליש מהמסחר של מרוקו בגלל הנמל הגדול שבה (הכי גדול במרוקו) טבעי שלעיר כזו תהיה הגירה אליה מהערים הנכשלות האחרות למצוא עבודה ולהתפרנס קזבלנקה הפכה מרכז ברברי גדול מאוד. כפריים מהשוליים של מרוקו נהרו אליה בהמוניהם.ברישומים של מרוקו היא מאכלסת 4.5 מיליון תושבים בפועל יש הטוענים כי העיר קזבלנקה במטרופולין שלה מגרדת את עשרת מיליון. התושבים.
העיר הגדולה במרוקו
כיכר מוחמד ה-5
בעבר נקראה כיכר המרשל ליאוטי
הכיכר הוקמה ככיכר האדמניסטרטיבית של העיר בשנת 1916. כל הבנינים מסביבה משמשים את השלטון המרכזי של העיר. מגדל השעון נמצא בבניין העיריה של קזבלנקה. בצד המזרחי בניין מרשים של בית המשפט העליון. הבניין הלבן הגדול הדואר המרכזי ומרוק טלקום. הבניין החום מאבן חול "בנק אל מאגרב" הבנק של מרוקו. לימים במרכז הכיכר הוצב פסלו של המרשל ליאוטי והכיכר נקראה פלאס ליאוטי כאות תודה למרשל על פיתוחה של קזבלנקה בפרט ומרוקו בכלל. הפסל מוצב היום בחצר שח השגרירות הצרפתית. כיום הכיכר נקראת "כיכר מוחמד החמישי" אבי האומה המרוקאית.משנת 2019 הכיכר עוברת שינוי פנים גדול בשני חלרי הכיכר.
הסרט "קזבלנקה"
אינגריד ברגמן, המפרי בוגארד
הוא סרט קולנוע משנת 1942 המתרחש בעיר קזבלנקה בעת שלטון צרפת של וישי במרוקו בימי מלחמת העולם השנייה. הסרט מבוים על ידי מייקל קורטיז ומככבים בו המפרי בוגרט כריק ואינגריד ברגמן כאילזה. הסרט מתמקד בקונפליקט שנוצר בנפשו של ריק בין האהבה ובין המידה הטובה - עליו לבחור בין אהבתו לאילזה ובין הצורך לעשות את הדבר הנכון ולסייע לבעלה של אילזה, לוחם המחתרת ויקטור לאזלו, להימלט על מנת להמשיך במאבקו בנאציזם.עוד בזמן הקרנתו היה הסרט להיט, אך במהלך השנים צבר קהל אוהדים נאמן, והוא נחשב כיום לקלאסיקה קולנועית, ולאחד מן הסרטים הטובים ביותר שנעשו אי פעם בהוליווד.
וועידת אנפה
מפלגת האיסתיקלאל עצמאות מרוקו
בינואר 1943 שעסקה בעתידה של מרוקו שהיתה תחת הפרוטוקרט הצרפתי ובשלהי מלחמת העולם השניה. ווינסטון צ'רצ'יל, פרנקלין רוזוולט והצרפתים שארל דה גול ואנרי ז'ירו. הוציאו תחת ידם את "החלטת קזבלנקה" דוקטרינת הכניעה ללא תנאי. בפגישה אישית בין רוזוולט למוחמד החמישי הבטיח רוזוולט כי יתמוך בהקמת מדינת "מרוקו" אחרי המלחמה.
ב -1947 אחרי פוגרום שעושים שליחי הצרפתים בעובדים מרוקאים החל תהליך העצמאות של מרוקו בהקמת מפלגת ה"איסתיקלאל" ב-1948 בעיר טנג'יר ופעולות מרי ברחובות קזבלנקה. בסיועו של מוחמד זארקטוני.
וויזה למרוקו
וויזה למרוקו
הוצאת וויזה אלקטרונית למרוקו אצלכם במייל תוך ארבעה ימים.
וואטסאפ
972549703947+
היזהרו מכייסי טוסטוסים
לכו רק במדרכה
וכל טוסטוס על המדרכה, חשוד !
לכו בקבוצה לא בבודדים.
השילו מעליכם תכשיטים וכל
דבר יקר ערך
בית הקפה צרפת המיתולוגי בכיכר האומות המאוחדות או פלאס דה פראנס
בית הקפה פעיל משנות החמישים של המאה הקודמת ועד היום. היהודים מכירים היטב את בית הקפה.
מוזיאון ליהדות
מוזיאון יהודי אוטנטי בשכונת אואזיס
המוזיאון שנמצא בקזבלנקה אחד היחידים שניתן לקרוא לו מוזיאון, כל שאר המוזיאונים במרוקו הם מין אילוסטרציה מזויפת של מבנים ששימשו את היהודים אך לא נבנו כמוזיאונים. המוזיאון בקזבלנקה שימש אכן בית יתומים לילדי היהודים אך מסכת השיפוצים שעבר עם השנים הכשירו אותו להיות מוזיאון. אוספים נדירים של מוצגים פסלים, תמונות, פרופס, תכשיטים, מזוזות, חנוכיות ואפילו במת בית הכנסת של בני יששכר משנת 1944. שלושה חדרים גדולים ושיחזור של בית מלאכה לייצור תכשיטים, המקצוע לרוב שבו עסקו היהודים.
מייסד המוזיאון סימו לוי ז"ל פרופסור לשעבר באוניברסיטת רבאט.
יהודים בקזבלנקה
במרוקו נותרו 900 יהודים רובם בקזבלנקה
התיישבות יהודים במרוקו ידועה מזה 2500 שנים. עם בניית העיר ע"י סידי מוחמד בן עבדאללה במאה ה-18 ופתיחת הנמל המסחרי הביא גם יהודים לעיר ה"מלאח" היהודי מנה 11.000 יהודים עם כניסת הצרפתים לעיר. המלאח עלה וצמח עד כי ב-1939 הגיע ל- 39.000 יהודים כשכל אוכלוסיית קזבלנקה היתה 110 אלף תושבים. כדי להבין את מהות חיי היהודים בקזבלנקה צריך לציין כי המלאח נמצא במרכז העיר ולא באיזו שכונה צדדית הכניסה היתה מכיכר האומות המאוחדות (פלאס דה פראנס) כך, שחיי היהודים היו שלובים בתוך חיי המוסלמים בעיר. הם קשורים עיסקית, חברתית ותרבותית.
מסגד חסאן השני
הצריח (מינרט) הגבוה בעולם 210 מ'
המלך חסאן השני שעל שמו נקרא המסגד, בחר לבנות את המסגד על המים,כדי לקיים את מאמר הקוראן "כס מלכותו של אללה הוא על המים"הוא משתרע על שטח של 100 דונם כולל מסגד, מדרסה, ספריה ומוזיאון. האולמות בקומפלקס יכולים .להכיל 80.000 מתפללים מינרט המסגד מצולע היקפו 25 מ' על 25 מ' וגובהו מגיע ל-200 מ' בראשו בוהקת קרן לייזר המאירה למרחק 30 ק"מ ומכוונת לכוון מכה על צלעותיו רשת של מעויינים,שבתוכם אריחים מזוגגים,היוצרים דגמי כוכבים ופרחים נחשב למפואר בעולם האיסלם נבנה ע"י 10000 אומנים ו-25000 פועלים נפתח ברוב הוד והדר ביום 19.8.1993 המימון 850 מליון דולר למסגד הגיעו .מתרומה של אזרחי מרוקו
כיכר מוחמד ה-5
נקראת קתדרלה למרות שהיא לא
היא נקראת קתדרלה למרו שהיא לא התקיימה אפילו פעם אחת מקום מושבו של בישוף. על כן נקרא כנסיית הלב הקדוש נבנתה בשנת 1930 בסגנון אר דקור. בנין גבוה לבן ומרשים שמעיד יותר מכל על חופש פולחן לדתות אחרות במרוקו. הכנסיה פסקה מלתת שירותי דת נוצריים עם קבלת העצמאות של מרוקו ב-1956. אורגנו בה ערבים מוסיקליים ב-2015 שימשה תערוכה לגלריות ואף בימים כמחסן.כיום אין בה כל שימוש וגם לא ניתן לבקר בה. כנסיה נוספת פעילה בעיר היא כנסית נוטר דאם.
בה ניתן לבקר.
ארמון המלך בקזבלנקה
נמצא בסמוך לשוק חובוס קזבלנקה
יצירת המופת של ארכיטקטורה איסלאמית, המוקפת במטעי תפוזים ציוריים מזרקות מים משוכללות, הארמון המלכותי של קזבלנקה הוא משכן מלכותי מפואר. ממוקם ברובע חובוס ליד השוק שבמדינה החדשה בעיר, מקום האירוח המרכזי של המלך הנוכחי מוחמד השישי. הרבה אנשי עסקים וקבלות פנים מלכותיות מגיעים להיפגש עם המלך בארמון בקזבלנקה שטחי הארמון, כמו ברוב בתי המגורים המלכותיים במרוקו, סגורים לציבור, אך זה לא מונע ממנו להיות אטרקציה פופולרית בטיולים בעיר. אם יתמזל מזלכם להציץ בשערים המעוטרים,המקום סגור לכניסה בשבת.
עבד אל רחמן תאיבי
קהילת תאיבי נמצאת היום באלג'יר
בנסיעה דרומה על ציר חוף קורניש. לפני הגיעך למרוקו מול בצד ימין. גשר אל תוך הים מוביל אל סידי עבדל אל רחמן. במקום לא בניין דתי או בניין תפילה אלא שטח קדוש של איש קדוש עבד רל רחמן תאליבי מייסד התאליביה. הוא נחשב אצל המרוקאים כקדוש למרות שהתנועה הזאת נמצאת כבר באלג'יר. אך הוא קבור במקום. עד כדי כך שהשטיחים במתחם הקבר נחשבים לקדושים. אנשים מאמינים כי לקדוש עבד אל רחמן סגולות לריפוי שעשויים לאדם החולה. יש לדעת כי המקום מוערך מאוד ויש להתייחס אליו בכבוד רב.הכניסה לאתר חופשית.גם לתיירים.
קזבלנקה לה קורניש
בית קפה מסעדה טרופיקנה על המים
קו החוף הדרומי והתיירותי מתחיל במסגד הגדול. עובר דרך טיילת חדשה שנבנתה על קו המים. משם לאזור שנקרא אל עאנק (הצוואר) ממול הבניינים הישנים הלבנים הם ה- לה ביטא בניינים אלו נבנו ע"י האמריקאים כדי לשכן בהם יהודים שלא מצאו מקום ב"מלאח". (הרובע היהודי). עם ההגעה למקדונלד הראשון, נכנסתם לאזור עין דיהאב. ווילות כמו ארמונות של עשירי עולם לרוב מהמפרץ. תעברו את חוף טאיטי, מלון ארבע העונות,בצד שמאל החווילה של אמיר סעודי והמסגד הפרטי שלו.ומשם תגיעו לטרופיקנה (בתמונה).אזור הבילויים בלילות קזבלנקה עצירה לקפה והמשך נסיעה ישר ופניה ימינה ברמזור הגעתם ללה קורניש רצועת חוף ארוכה שמגיעה עד למרוקו מול.
התאטרון החדש בקזה
המבנה היפה אחרי המסגד
במחשבה לבנות תאטרון בצד הדרומי של כיכר מוחמד החמישי המלבנית, הוחלט לבנות את התאטרון הגדול באפריקה. הוא נכלל במסגרת פרויקט שיפוץ גדול של הכיכר על שני חלקיה. הבחירה נעשת בשנת 2009 ומי שנבחר לתכנן את התאטרון היה כריסטיאן דה פורצמפרק ובעזרת ראחיד אנדלוסי ממרוקו. התאטרון משתרע על 20.245 מ"ר יש בו שני אולמות הגדול 1800 מושבים והקטן 600 מושבים. ספריה וחלל קריאה וגלריה לתערוכות. כמו כן בתי קפה ומרכז סייבר. עדיין אין לנו פרטים לגבי הפתיחה ומתכונת הביקורים בתאטרון החדש.
מרוקו מול
הקניון הגדול ביותר באפריקה
הקניון שנבנה בקזבלנקה הוא הגדול ביותר באפריקה. שטחו 190 אלף מ"ר ולמעלה מ-350 חנויות. הפתיחה ב-5 דצמבר 2011. מתוך הקניון יש יציאות לצד הים אל הגן היפה הקניון צמחיה ובריכות מים ובתוכן מזרקות לאורך ולרוחב של הגן. כשהן מופעלות עפ"י קצב המוסיק המשודרת לא מביישות אף מזרקה באירופה. כמובן קניות במחירים יקרים כיאה לקניון. אך אל תדאגו הקניון בשעות אחה"צ שוקק פעילות. הבעלים של הקניון הוא מרוקאי בשם עזיז אכנוש האיש העשיר במרוקו. הוא תרם למעלה ממאה מליון דולר למלחמה בקורונה.בתוך הקניון אקווריום ענק ובו דגים וכרישים יפה.